האיום שחבוי מתחת למעבדים כפולי ליבה

Google+ Pinterest LinkedIn Tumblr +

בעוד אנו לא באמת מופתעים שאפליקציה בטלפון שלנו נסגרת באופן פתאומי, או הדפדפן במחשב מציג הודאת שגיאה, על הרכב שלנו אנו סומכים בעניים עצומות, על אף שבסופו של יום הוא מבוסס בסופו של דבר על אותה הטכנולוגיה.  אך ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, הדברים הופכים להיות פחות ברורים מאליהם. אחד מהאתגרים הגדולים כיום נובעים מהעבודה עם מעבדים כפולי ליבה.

צוות ווינד ריבר. משמאל: תומר בוגין, מנהל מכירות אזור המזרח התיכון; קרייג לואיס, סגן נשיא בכיר מכירות עולמיות, ג'ו וואלד מנהל מוצר בכיר

 עבור המפתחים של מעבדות משובצות קריטיות – כגון רכבים, מטוסים או רפואה. מפתחים אלה נדרשים לעמוד בהגדרות מחמירות של יציבות וביטחון מלא בפעילות רצופה. אך בעוד הם מחפשים שליטה מלאה בפעילות המעבדים, והם מעוניינים לדעת כיצד תגיב התוכנה בכל מצב אפשרי, המעבדים כפולי הליבה מכילים אזורים שאינם יודעים איך הם עובדים. הדבר נובע מכך שלמרות שמדובר בשתי ליבות נפרדות, עדיין ישנם משאבים משותפים. המפתחים של המעבדים המובילים אינטל, ARM אינם מוכנים לשתף במידע אודות הארכיטקטורה השיתופית של המעבדים, ובכך מונעים תכנון מדויק.

בעיה נוספת הנגרמת מחוסר השליטה במעבדים הוא הצורך של מפתחים להתפשר על ביצועים, ולעשות שימוש במעבדים מדור קודם ולא בריבוי ליבות. כך לדוגמא הוא מספר כי במערכות מטוסים חדשים הוגדר כי לא ניתן לרדת למעבדים מתחת ל- 32nm, מאחר וקשה לחזות איך אלה יעבדו בתנאים קיצון באטמוספירה.

 וואלד טוען כי יש לקחת את חוסר הידע כדבר נתון ולכן יש למקד את המאמצים לשמירת ביטחון ברמה התוכנה. ארגוני התקינה האירופאיים והאמריקאיים משקיעים משאבים רבים בחקירת העבודה עם ריבוי ליבות. וולאד הציג נתונים המראים כיצד תחת עומסים גבוהים על משאבי Cache משותפים התזמונים של המערכות מתחילים להיות בלתי צפויים, דבר שאינו מתקבל על הגדרות התקינה המחמירות לעמרכות קריטיות.

שתף.

.