ההיסטריה חוזרת: באג 2000 גרסת 2016

Google+ Pinterest LinkedIn Tumblr +

hqdefaultבמונחי היי טק 2016 רחוקה שנות משנת 2000. עם זאת במונחי אנושות, ייתכן ואנחנו לא כל כך רחוקים, אחרת איך אפשר להסביר את הניסיון להעלות מהאוב את סיפור הבלהות  של כריס רוברטס על כך שהצליח להשתלט על בקרת הטיסה דרך כניסת האודיו בכסא המושב במטוס. בבאג 2000, תמיד נמצאו מומחי המחשבים שיספרו כי הנורא מכל עומד לקרות, כי מערכות המחשבים, שמסוגלות לחשב מסלולי טיסה לירח, לא תהיינה מסוגלות להתמודד עם שינוי בספרת האלפים. בסוף המילניום התחלף ואף מטוס לא נפל מהשמיים. גם השבוע לא נפל מטוס מהשמיים, אבל ההיסטריה עדיין איתנו.

סיפורי אימה תמיד ליוו את האנושות, מכשפות, שדים ואלים, וחלקם השתרשו ונטמעו במשך שנים בתרבויות שונות, וייצרו גם התנהגויות שונות (כמו לכבות מערכות מחשב ב- 31.12.99). מבחינת האנושות, אנחנו עדיין שם. סביר להניח שהסיפור של כריס רוברטס מצוץ מהאצבע – תוצאה של יותר מידי זמן חופשי בטיסה יחד עם חשיפה לקרינה קוסמית. אבל ללא אף עדות ממשית אחת ליכולת אמיתית לפרוץ למערכות המטוס, הסיפור הזה פרש כנפיים ודאה לאורך אלפי מילים וכתבות שונות. כנפיו של הסיפור בנויות כל כך טוב, עד שהצליח לחצות גם תקופה של כמעט יותר משנה ולנחות השבוע בחדשות ערוץ 10, כסיפור מלווה לסיפור האימה האמיתי – זה של הפיגוע בבלגיה בו נהרגו עשרות אנשים.

כמובן שהיתכנות לפריצה למערכות של מטוס קיימת באמת, ומקרה כזה עלול להציב מאות אנשים בסכנה.

דיוויד אמם, חוק בכיר במעבדת קספרסקי הסביר לנו: "לא ברור האם כריס רוברטס פרץ בהצלחה למערכות הניווט של המטוס. היו ספקות בנושא מאז הדיווח הראשוני. מה שברור הוא שדוחות לגבי פרצות ברכבים מקושרים, ובמספרים הולכים וגדולים לגבי מכשירי האינטרנט של הדברים, צמחו מאוד בשנה ומשהו האחרונות – בולטת במיוחד הייתה הפריצה לג'יפ צ'ארוקי על ידי צ'ארלי מילר וכריס ולזק. הדבר מציג את הסכנה האפשרית אשר עלולה להגיע מפרצות דיגיטליות ברכבים פיזיים מכל הסוגים. וברור כי אף מכשיר, כולל מטוסים, אינו מחוסן"

לא נפסיק לעלות למטוסים. אבל נמשיך לצפות בחדשות שם יבנו עבורנו סיפורי אימה, שבדרך כלל הקשר ביניהם לבין המציאות רחוק שנות אור, וגם תמיד יהיו שאמאנים שיעזרו לסיפורים לפרוס כנפיים. האם צריך להפסיק לדווח על פרצות במערכות תקשורת? לא! אבל כן צריך להיצמד לעובדות, לחפש תמיד עוד זווית, ולשאול עוד שאלה – וזה נכון לכל התחומים. העיסוק הרדוד בשאלות הוא בעוכרינו, ויותר ממה שהוא מכניס אותנו לפאניקה מיותרת, הוא מייצר מסך עשן סביב השאלות האמיתיות שיש לשאול.

שתף.

.