הגנום האנושי ככלי פריצה

האם יצוץ מקצוע חדש בתחום אבטחת המידע – האקר ביולוגי? ניסוי שביצע ד"ר יניב ארליך, ממכון ווייטהד לגנטיקה ב- MIT, הראה שניתן לזהות למי שייכים רצפים של DNA הנמצאים מבאגרי מחקר, גם אם לא מופיעים כלל פרטי האדם לו שייך הרצף. הנסוי פורסם במגזין Science

את הגילוי ביצעו בין הצלבת המידע הגנטי של האדם לבין נתונים אחרים שמופיעים במאגר הנתונים, כגון גיל התורם, ועם מקורות מידע אחרים באינטרנט. ניתן לחושף אדם לפי קרבה ממדרגה ראשונה ואף שניה או שלישית.

כיום יותר ויותר רצפי DNA נאספים במאגרי מידע. כיום למטרות מחקר ובעתיד גם למטרות רפואיות. כיום הסיכון העיקרי הוא חשיפה של פגמים גנטיים של אדם ללא הסכמתו. בעתיד הסכנה היא שגניבת רצפי DNA תשמש לצורך גניבת זהויות (באמצעות שכפול זיהוי ביומטרי) ולביצוע מניפולציות שונות. כמו כן, ניתן להניח שכלל שהמאגרים ישתכללו כך גם כלי החיפוש והאיתור של ה- DNA, והנגישות הזו תהפוך את הגניבה לפשוטה יותר לקהל גדול יותר של האקרים "ביולוגים".

כתוצאה מהניסוי של ווייטהד הוסרו פרטים כגון גיל התורם ממאגרי המידע, והדבר מהווה התראה מוקדמת לכל העוסקים בתחום.