עורכי דין ומומחי אבטחת המידע יוצאים נגד ההצעה להקמת רשות הסייבר הלאומית

האם פרטיות האזרחים נשמרת כהלכה בהצעה להקמת רשות הסייבר הלאומית? עו"ד חיים רביה ממשרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ, העומד בראש קבוצה של מומחים לאבטחת מידע ואנשי משפט, פנה במכתב דחוף ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בטענה כי לרשות הסייבר החדשה שהממשלה רוצה להקים יינתנו סמכויות רבות, אך עדיין לא נקבעו עבורה איזונים ובלמים מתאימים בתחום פרטיות המשתמשים. ההצעה להקמת רשות הסייבר הלאומית אמורה לעלות לדיון על שולחן הממשלה ביום ראשון הקרוב.

בנוסף לעו"ד רביה, קבוצת המומחים שעומדת גם היא מאחורי המכתב נמצאים בעז דולב (לשעבר ראש פרויקט תהיל"ה וממשל זמין בממשלת ישראל), דורון שקמוני, עו"ד יורם הכהן (לשעבר ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע).

וכך כתב עו"ד רביה במכתבו בשם הקבוצה: "בהתחשב בהיקף השימוש בתשתיות סייבר במדינה אצל יחידים, חברות מסחריות, תאגידים לתועלת הציבור, גופים פוליטיים וגופי מדינה, לא יכולנו שלא להתמלא דאגה לנוכח דברים שיש בהצעת ההחלטה, ועוד יותר מכך – דברים שאין בה: קודם כל ומעבר לכל דבר אחר, בעוד שההחלטה מכירה בכך שפעולת הרשות הלאומית לסייבר עלולה להשפיע על זכויות יסוד, אין ולא הוטמעו בה מראש בלמים ואיזונים על פעולתה של אותה רשות. בעוד היא מבקשת בסעיף 6 לייעד לרשות תפקיד רב-כוח של "גילוי, זיהוי, התרעה ושיתוף מידע" – תפקיד הדורש הפעלתן של יכולות טכניות רחבות ועמוקות – היא נעדרת סייגים לגבי כוחה של הרשות. אין בהצעת ההחלטה אזכור לסייגים שמכוח דינים קיימים, כדוגמת חוק יסוד: כבוד אדם וחירותו; חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981; חוק המחשבים, תשנ"ה-1995 או חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979. עוד יותר מזה נעדר ממנה הקמת מנגנון של פיקוח ובקרה אזרחי על פעולת הרשות– החל ממסירת דיווחים תקופתיים לגורמי ממשלה וציבור ועד לייצוג מושאי מערך הפיקוח והניטור – המגזר הפרטי והעסקי – בתהליכי קבלת ההחלטות המרכזיים ברשות.. מצאנו לצערנו שיש בהחלטה יותר הקפדה על היבטים ארגוניים וחלוקת סמכויות פנים-ממשלתית, מאשר הקפדה על זכויות יסוד והתנהלות מתוקנת של חברה אזרחית. ההתייחסות המאוד כללית ומעורפלת לתיקוני חקיקה נדרשים, איננה יכולה לתקן פגם זה שכן על הממשלה לגדר את הנושא ולהנחות את גופי הביצוע בדבר יישום החלטתה".

רביה, דולב, שקמוני והכהן מבקשים מהיועץ המשפטי להורות על תיקון החלטת הממשלה להקמת הרשות ולשקול את הבאת הנושא להחלטת הממשלה הזו או הממשלה הבאה.

את המכתב המלא של עו"ד רביה ניתן לקרוא כאן.