קספרסקי: אחד מ-5 משתמשים מכסים את מצלמת הרשת בשל חשש מריגול

על פי מחקר שערכה מעבדת קספרסקי עם חברת B2B הבינלאומית , 21% ממשתמשי המחשב מכסים את מצלמת הרשת שלהם מתוך פחד ממרגלי סייבר אשר עלולים לעקוב אחריהם דרך המחשב. במדינות מסוימות המספר אף גבוה יותר: 40% מהמשיבים הסינים בוחרים בדרך זו. זהו אינו חשש עקר – מצלמות רשת יכולות להפוך לכלי יעיל בידי עברייני הרשת.

המחקר מצא כי כמעט רבע מהמשתמשים (24%) אינם מודעים כלל לאפשרות שיעקבו אחריהם דרך מצלמת הרשת. רק 44% מהמשיבים מודעים לחלוטין לאיום זה ומודים כי האפשרות גורמת להם אי נוחות רבה. חשוב לזכור כי האקרים אינם מכוונים רק לדמויות ציבוריות – כל אחד הוא מטרה אפשרית.

ישנן סיבות שונות לפריצה למצלמות הרשת. ראשית, עברייני הרשת יכולים להשתמש במצלמה כדי לגנוב סודות ארגוניים או כדי להשיג גישה לשירותים פיננסים. לעיתים, משתמשים שאננים הופכים את המשימה הזו לקלה יותר: לדוגמא, אחד מעשרה משיבים מודה כי הוא רושם את הרשאות הכניסה על פיסת נייר ליד המחשב. מצלמת רשת חדשה יכולה ללכוד בקלות את המידע.

שנית, פושעי הסייבר יכולים להשיג תמונות בלתי רצויות של קורבנות אפשריים. אלה יכולות לשמש בהמשך כדי לבצע סחיטה או פשוט כדי לבייש את הקורבן. לדוגמא, במאי 2014, יורופול חשף רשת של מפתחים, מפיצים ומשתמשים של תוכנות זדוניות, אשר שימשו גם לצורך ריגול דרך מצלמות רשת. החקירה החלה לאחר מעצר של האקר הולנדי שהדביק מחשבים של 2,000 נשים מתוך רצון להשיג תמונות אינטימיות שלהן.

אבל הבעיה אינה משפיעה רק על מחשבים. על פי המחקר, אחוז מסוים של משתמשים (6%) מכסים את המצלמות גם במכשירים הניידים שלהם. הסקר לא בחן האם המשיבים מכסים רק את המצלמה הקדמית או את שתי המצלמות במכשיר הנייד.

יחד עם זאת, כיסוי עדשות המצלמה אינה בהכרח שיטת ההגנה היעילה ביותר. היא מונעת מעקב ויזואלי אבל אינה עושה דבר כדי לנטרל את המיקרופון המובנה. היא גם אינה יכולה למנוע דליפה של תמונות כאשר המשתמשים מפעילים את המצלמות בעצמם. פתרונות אבטחה רבים מספקים הגנה מפני תוכנות זדוניות המסוגלות "לרגל" דרך מצלמת רשת. אך ההגנה לא תפעל אם התוכנה אינה זדונית בהגדרתה או שהתוקף משתמש בתוכנות חוקיות למטרה זאת.