מחקר חדש: לא ה-AI קובע איך נגיב למייל – אלא הטון שבו הוא נכתב

מחקר שטח שבחן 16,880 הודעות דואר אלקטרוני מצא כי עצם השימוש בבינה מלאכותית לא השפיע על שיעורי הפתיחה והתגובה. ההבדל הופיע דווקא באופן שבו נוסחה ההודעה

האם אנחנו באמת מגיבים אחרת למייל כשאנחנו חושדים שהוא נכתב באמצעות בינה מלאכותית? מחקר חדש מציע שהתשובה מורכבת יותר: לא עצם השימוש ב-AI הוא שמשנה את התגובה של הנמען, אלא הטון שהוא מייצר.

המחקר, שנערך על ידי החוקרים זיו בן-ציון וטדי לזבניק, התבסס על ניסוי שטח מבוקר שכלל 16,880 הודעות דואר אלקטרוני שנשלחו על ידי 121 עובדים ב-6 חברות במשך שלושה שבועות. במקום להשוות בין קבוצות שונות של עובדים או רשימות תפוצה שונות, כל משתתף שימש כקבוצת הביקורת של עצמו.

המשתתפים שלחו הודעות בשלושה מצבים שונים: כתיבה עצמאית ללא סיוע של AI, שכתוב באמצעות GPT-5 בטון שובב ושכתוב באמצעותו בטון מקצועי. לפי התוצאות, עצם השימוש או אי-השימוש ב-AI לא יצר הבדל בשיעורי הפתיחה והתגובה.

מה שכן השתנה: הטון

ההבדל הופיע כאשר נוסח ההודעה הפך לחיובי וחם יותר ביחס לסגנון הרגיל של השולח. השכתוב השובב העלה את מדד החיוביות הרגשית, בעוד שהשכתוב המקצועי הוריד אותו. לפי החוקרים, השפעת ה-AI נבעה מהשינוי שהוא יצר באופן שבו ההודעה נשמעה, ולא מעצם העובדה שהטקסט עבר דרך כלי בינה מלאכותית.

לדברי דניאל שניידר, מייסד-שותף ומנכ"ל AnyBiz ו-Warmy.io, "בשנתיים האחרונות נוצר דיון כמעט אובססיבי בשאלה אם אנשים מזהים תוכן שנכתב ב-AI ואם עצם הזיהוי גורם להם להגיב אליו פחות. הממצאים האלה מציעים שהשאלה הנכונה אולי אחרת: לא מי כתב את הטקסט, אלא איך הוא נשמע למי שקורא אותו".

המחקר מגיע בתקופה שבה השימוש בבינה מלאכותית בכתיבה מקצועית הפך לחלק שגרתי מעבודתם של עובדים בתחומי שיווק, מכירות ותקשורת. במקביל, מחקרים ובדיקות שונות שפורסמו בשנים האחרונות הציגו תוצאות לא אחידות לגבי הפער בין טקסטים שנכתבו בידי בני אדם לבין כאלה שנוצרו בסיוע AI. עורכי המחקר הנוכחי ביקשו לצמצם חלק מההטיות הללו באמצעות השוואה של כל עובד מול עצמו ובאותה סביבת עבודה.

עם זאת, החוקרים מציינים שני סייגים חשובים. הניסוי נערך בתקשורת פנים-ארגונית ובפניות לאנשי קשר קיימים, כמו קולגות ולקוחות פעילים, ולכן לא ניתן עדיין להסיק כי אותן תוצאות יחולו גם על פניות קרות לזרים. בנוסף, מדובר בשלב זה בגרסת Pre-print שטרם עברה ביקורת עמיתים.

שניידר מוסיף כי "הטעות תהיה להסיק שטון חיובי פירושו להעמיס על ההודעה מחמאות או סימני קריאה. מה שעובד הוא בדרך כלל ניסוח פשוט, ברור ובגובה העיניים. AI יכול לעזור ללטש את הסגנון, אבל הוא לא מחליף הבנה של מי נמצא בצד השני".

הממצאים מצביעים על כך שהוויכוח סביב "אדם מול AI" בתקשורת כתובה עשוי להיות פחות חשוב מהאופן שבו הטכנולוגיה משנה את הניסוח עצמו. לפחות במסגרת הניסוי, הנמען לא הגיב לעצם השימוש בכלי, אלא לאופי ההודעה שהתקבלה.